דקירה אפורה חופרת כאב בקימורי הקרסול
מזכירה לי שעשיתי כבר את הדרך הזאת.
משתחלת מתחת לעור אל ברכים טרודות.
צעדים נוחתים על הגוף בכבדות
(כמו ההתרסקות מהמקבילים בשנת 96'
שסיימה את הקריירה הקרקעית שלי).

כאב אונס באגן.
עכשיו נפתחת דלת מימיני
בסה"כ מכניזם שנועד להקל על ידיים עסוקות
(ובכל זאת - הזדמנות לברוח)
המסדרון מתכנס וסוגר
עליי דפנות כעורים
מצמר סלעים
נרקב אך יציב
(יציב להפליא).

מתעקשת להמשיך -
הרחם מתכווץ כדי להכיל את הריק.
זרועות דקיקות של אלחוש עיקש
שלוחות בפלג העליון של הגוף,
ודווקא מתוך הריבוי פאלי
מתגלה הגברת בזעקה רוטטת.
מתמקמת בצד הימני של הראש,
מכבה את כל הצבעים ומדליקה
כאב בעניים.

עכשיו כבר אינני.
רק בשר פועם אודם
מכווץ נאקה אילמת
מגייס את כל הנוזלים בגוף
כדי לקפוא לזמן מה.