|
(13/3/2007, כ"ג אדר, תשס"ז)
בית ללא חדרים
שיר ללא מילים
מנגינה ללא לחן -
בדידות.
האדם הבודד הוא הסערה
המתחוללת
סופה נוראית
המאיימת
והיא רק בו
ובחוץ -
אביב.
והוא זועק לשמים
בקול חרישי
"אל תקחו את זה אישי
אני אינני ואני אני
רק אני לי".
ואין עונה.
|
|
|
"-למה כל האתר
אצלי בפונט
נטוי?
-מפגר תסדר את
הזוית של
המסך."
מתוך פורום
טכני, דיאלוג
בין אחד לעצמו
ברגע של עוד
בירה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.