|
אתה שעיניך נוזפות בי בדולח
תחורר יערות בדלקות אל-מוות
שבחוטיו מאלף אותי להתענות
ובעזבו מענה אותי להיות מאולפת-סביונים
את שכבלו ידיך ולבך הרחיק
נשימתך תקרב,
כנמייה עצובה תחוג
בין כביש סוטה לכביש עקיף
עד שנדרס
-
dlekot
nidares
|
|
|
רק רציתי להגיד
לך יקירתי שאת
כמו שתן של עטלף
- פס של אור
כשהכל מסביב
חשוך.
תומאס,
שוב מתאמן
במחמאות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.