|
משהו באיתני הטבע
שרוגב את סלעיו אל נפץ הגלים
ולא נותן לזמן לקמול שיבולים לאפר.
הימים ימי ראשית אביב
הרוח נושבת בפרחים הצהובים של ליבי
לוחשת לי ירוק של אהבה.
אני מניף את ידי אל האור הבוהק
לעוף בריקוד אין סופי
לחבור להילת העולם. |
|
|
אין כזה דבר
שיגעון, זה הכל
המצאה של
הרופאים
המשוגעים האלה
דודה על ואליום |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.