|
משהו באיתני הטבע
שרוגב את סלעיו אל נפץ הגלים
ולא נותן לזמן לקמול שיבולים לאפר.
הימים ימי ראשית אביב
הרוח נושבת בפרחים הצהובים של ליבי
לוחשת לי ירוק של אהבה.
אני מניף את ידי אל האור הבוהק
לעוף בריקוד אין סופי
לחבור להילת העולם. |
|
יודע מה יש לי
בראש כעת?
זה לא הקפה
במטבח שלי.
זה הכושי המת
בגאראז' שלי.
עכשיו, תגיד לי
- כשנסעתם אל
הבית שלי, ראיתם
שלט ובו כתוב
"מחסן לכושים
מתים"?
הא?
ראיתם כזה שלט?
נציג חברת "תודו
שזה נשמע יותר
טוב באנגלית" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.