חלקים ממני וממך נפלו
בין השמיכות
כשהשקיעה החלה לתת סימניה
השמש בעצמה עצמה את עיניה
ואני בעצמי עצמתי את עינייך.
רחוק, קרוב, קרוב, רחוק
כל הלילה ההוא לא חדלנו לצחוק
לדבר שטויות, להשתטות ולשחוק
לדבר שלום ולעשות מלחמה,
לא שכחנו להביט זה בזה
ולראות בזה נחמה.
שלבים ממך וממני התפזרו
על המיטה
כשהזריחה החלה לתת אותותיה
החמה יודעת הכול על-אודותיה
ואת יודעת הכול על-אודותי.
קרוב, רחוק, רחוק, קרוב
כל היום ההוא היינו את ואני הרוב,
הפרוסה הטובה שבעוגה.
ודבר כזה לא יגמר לעולם
לא נשכח לאחוז זה בזה
ולזכור את הרגע המושלם.
החלקים ממני וממך
שנפלו בין השמיכות
נתחברו כבמעשה-קסם;
השלבים ממך וממני
שהתפזרו על המיטה
נתאחדו בין השמיכות,
על המיטה -
אחות לבננו נולדה, זה
פתרון החידה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.