|
בצער הפושט מרחבים
של אהבת בני אנוש
בתוגת מיתרים.
צלילי סופה אדמוניים
כסוסי פרא נועזים
על פני ערבות בראשית.
רחש העשב הגבוה
בתוך זיכרונות קדומים
של חיות ללא דעת. |
|
|
תחילה, כתוב שיר
עצוב בו יבוטאו
רגשותייך.
אח"כ, שלח אותו
ל"במה חדשה".
"המדריך
לדכאוניסט
המתחיל" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.