|
אהבתי אלייך לא ידעה את סופה
ופתאום בא החושך ונשמתך הלכה לעולמה
משהו ממני הלך איתך לעולמים
אלוהים!למה אנחנו אחד מהשני בגופנו נפרדים?
יושב בחדרך הריק מול התמונות
חושב עלייך והדמעות זולגות
ליבי בוכה ואין לו מנוחה
חיי לא יהיו כמו קודם בלי נוכחותך
זכרך הוא נוף כל כך יקר
עכשיו רחוק עכשיו אכזר
נזכר ברגעים היפים איתך
לא אשכח בחיים את גודל אהבתך
נשמתך תמצא את דרכה לעולם שוב
כי תפקידה בעולם הזה חשוב
ברגע אחד נפרדנו כאן בגופנו
אך לנצח נהיה מחוברים בנשמותינו |
|
|
אח, כשהייתי
ילד.. איך הייתי
מתעלל בגננת חוה
ואחר כך במורה
יוכבד.
והילדים, כולם,
היו פוחדים ממני
ותמיד נתנו לי
לנצח
בגוגואים..
אין , אין,
ישראל היה מלך
הילדים.
אחד ישראל,
נזכר בנוסטלגיה
בילדותו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.