[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היא שוב פעם צוחקת ושוב פעם בוכה
פתאום היא מנסה להאמין שהיא תשיג את מה שהיא צריכה
חיים בלי מכשולים
זה חלק ממזל של מתחילים
היום כולם בכלל לא שואלים
לאן היא נעלמה?

היא שוב פעם בורחת ושוב פעם חוזרת
ולפעמים קשה לה להקשיב לעוד משפט סתמי שהיא אומרת
חיים בלי אנשים
זה חלק מכאב שמרגישים
נכנעת לקולות שמבקשים
לשכוח את עצמה.

רוצה לשכב על הגב
ולדמיין את הכוכבים שרים לה שיר
לתפוס את הרגע שכמעט ונעלם
והיא חולמת עכשיו
שהיא נמצאת עם הבחור הכי עשיר
ויש לו אהבה לתת
אולי אפילו בחינם
עצוב לחיות בצד הלא נכון של העולם.

היא שוב פעם צוחקת ושוב פעם בוכה
היום היא מנסה להאמין שמישהו יקיים עוד הבטחה
חיים בלי מתנות
זה חלק מתחושות שמשתנות
כל התשובות נראות לה נכונות
אז היא בורחת מעצמה.
 
היא שוב פעם צורחת ושוב פעם נשברת
פתאום זה קצת קשה לה להחליט וכשזה מסתבך היא מוותרת
חיים בלי הנחות
כשכל זה עוד כואב אבל פחות
גם הם מסתובבים עם מסיכות
אחרי המלחמה.
 
רוצה לשכב על הגב
ולדמיין את הכוכבים שמלטפים
לתפוס את הרגע ולהיות כמו כולם
ואיפה הוא נמצא עכשיו?
זה שכתב לה את השירים הכי יפים
כבר אין לו אהבה לתת
וכל הקסם נעלם
עצוב לחיות בצד הלא נכון של העולם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אמרו לי לשמור
על ראש פתוח
ועכשיו הכל
נשפך.




אלברט


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/07 23:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועם גונן

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה