סלי מצויינים / שירת הצלע |
הופרדנו זה מזה בכוח,
אתה להיות חסר,
אני להיות אישה.
והעלנו ארוכה וגלד,
ושכחנו טעם הפרידה.
לא,
לא שכחנו,
שכחת.
עודי כואבת רפאי גופך.
אדם.
וכל ימי אני אווה
לשוב אל בית החזה שלך,
לקרוע בבשר החי,
להתאחד עם צלעותייך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|