[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דבש חרובים
/
מחשבות טורדניות

אתה כותב כדי לפרוק
יוצאים מתוכך דברים
אתה חווה משהו חזק
אפשר לקרוא לזה קתרזיס

אחרי כמה ימים
אתה קורא את מה שכתבת
ולא מבין מה הקטע




המצאתי אלגוריתם
להתגברות על מחשבות טורדניות
וזה הולך ככה:
ראשית עליכם להפנים
שאתם אנשים
עם אופי מחשבה טורדני
ואין לכם שום סיכוי
לשנות את זה.
אחרי שתנסו להפנים את זה
ותכשלו
אתם צריכים להבין
שאתם לא באמת יכולים
להפנים את זה
כי האשליה שאתם יכולים
להתגבר על האופי שלכם
היא חלק מהעניין הטורדני
בטח כבר הבנתם שאת מה שאמרתי עכשיו
שאתם צריכים להבין
אין לכם שום סיכוי להבין
וכן הלאה וכן הלאה

זה האלגוריתם בקצרה
אם זה לא יעבוד
נסו פרוזאק




אינני אסיר פוליטי
אני אדם חופשי
שלא מרבה לנצל
את הזכויות שהחופש מקנה לו

מותר לי לבכות
בלי לחשוש
שהדמעות שלי יפריעו לסוהרים
והם ישימו אותי בבידוד
אבל אני לא בוכה
ולתוך הבידוד
אני מתעקש להכניס את עצמי

בחודשים האחרונים
אני יושב בכלא
עם סכין יפנית
ומקלף מעצמי בסבלנות
שכבה אחר שכבה
של מעצורים והגנות
חופר לעצמי מנהרה פנימה
החוצה
אל המרחב והאור

ביום האחרון של חיי
יתנקזו הבדידות והניתוק
לתוך אורגיה של יצרים
חושים ותאווה

נהיה שם כולנו
ערומים מעכבות
נשמע מוסיקה
נאכל מפירות העונה
ונעשה חוקן איש לרעהו




היה נעים אתמול
בקפה קטן




באחת בלילה צלצל הטלפון
עוד לפני שעניתי ידעתי שזו את
לפי השעה
(וגם לפי השיחה המזוהה)

רצית שארגיע אותך
ולא הבנתי מה את רוצה ממני
נהייתי אפאתי
(אני אומר נהייתי
כאילו שלפני שהתקשרת הייתי
איזה פאקינג בוב דילן
לא יודע למה
אבל זה מי שעולה לי לראש כרגע
כשאני מנסה לחשוב על מישהו לא אפאתי)

הצעתי שאבוא לישון איתך
ובטח הבחנת
שאני כאילו רוצה לעזור לך
אבל בעצם מנסה להרגיע את עצמי

ביקשת שאעזוב אותך
ומאז לא שמעתי ממך

את מופרעת
באה ונעלמת
באה ונעלמת
אני כבר לא נמשך למופרעות שלך




הטיפול הקבוצתי הראשון
היה קצת משעמם

היו שם שני חדשים
אני ועוד אחת
והייתה אישה שאמרה שהיא כועסת על המטפל
בגלל שלא נתן להם מספיק זמן
להתכונן לבואנו

משהו באישה הזו
גרם לי להזדהות איתה
אמרתי את זה
והיא הסתכלה עלי
היה במבט שלה משהו מזמין
מציע
"בוא נשנא אותו יחד"
וגם לזה התחברתי

אחוות הפגועים הישנה והטובה

אישה אחרת סיפרה
שהיא עובדת במחלקת הרווחה
של העירייה
השבוע היא גרמה לזה
שיוציאו איזה ילד מסכן
מבית הוריו
והיא מתייסרת על זה

כולם שם ניסו לעודד אותה
אמרו לה שזו לא שאלה של מוסר
אלא רק שאלה של חוק
אמרו לה שהחלופה השנייה
בודאי הייתה רעה יותר לילד

אני אישית הרגשתי
שהמסר שהיא ניסתה להעביר
הוא שהדברים נהיים הרבה יותר קשים
והרבה יותר אמיתיים
כשמתבוננים בהם מקרוב
ולא מסתתרים מאחורי ניירות

והמסקנה שלהם מדבריה
הייתה שצריך לייצר עוד ועוד ניירות
כדי להיטיב את המסתור

עלינו לשמור על הפסיכולוגיה
שלא תהיה מכשיר
לשימור הסדר החברתי הקיים




ישיבת צוות
זו הזדמנות נהדרת לכתוב שירים

באים עם המחברת
וככה נראים רציניים
והורגים שתי ציפורים בישיבה אחת

צריך רק להיזהר לא לשקוע יותר מדי בכתיבה
ולא לשכוח להנהן מדי פעם
בריכוז
אפשר לתרגל את זה




אמרתי לאיש הסוד שלי בעבודה
שהוא אחד הדברים היחידים
שמחזיקים אותי שם
נראה לי שזה עשה לו משהו




יש מי שמאונן
ויש מי שמתאונן
על זה שהוא לא גומר
כשהוא מאונן







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
סקס, סמים
ורמקולים
אובליים.







האיש שבקיר


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/07 23:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דבש חרובים

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה