בשברי זכוכיות של חיי
מצאתי את בערתי
שותקת, מתייפחת -
על חוסר המקום
ועל הכובד של שאר הרסיסים
אשר כיסו את חיי
מרים את שבר הזכוכית
שהיה בערתי
בימים עברו
ומצמידו לליבי
עד זוב דם,
כדי שבערתי תחדור עליי
צריכה לחזור גם התחושה
חזרה לליבי
לאחר הכאב הנורא
חייכתי, התרגשתי,
צעקתי!
האם זאת אותה בערה
אשר חיפשתי כל כך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.