נסענו הביתה פרועות
שרנו כאילו אין מחר,
מחר את תטוסי להודו.
עכשיו את ישנה
נשימות קצובות ממלאות את החדר.
עוד מעט תתעוררי שוב,
אני ארדם רק בשש בבוקר.
אל תשתי איתי אף פעם יותר
ערק עם אשכוליות.
את מעיין נובע,
מפלים ורודים כתומים,
הבירה ששתית פרצה ממך
חצי אחרי
חצי אחרי
חצי,
על המיטה שלי
על הרצפה
בכיור.
החזקתי לך את השיער,
הבאתי מים.
הייתי רוצה לאהוב
עד ניקיון מיצי מעיים
עד ניקיון מיצי מעיין
עד ניקיון. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.