היו זמנים שחשבתי כי בכוח רצוני בלבד העולם יעמוד דום לרגליי.
הייתה בי הרגשה שמימית עד ש... עד ש... עד שנפלתי. כעת אני
רצוצה ושבורה, פגיעה לכל מטרה, יש בי פחד להתייצב מול העולם,
לצאת אל הבלתי נודע.
אין אומץ ואין בטחון, אין רצון לכבוש את העולם. יאמרו זו
בריחה, הרחמים העצמיים של מארי, אין זה מתאים, לתדמיתה של
מארי.
אבל זה מה יש, מותר גם למארי, לשהות קמעה בתוך קונכיה... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.