צביקה בינסקי / לבד |
עמד לו העץ וראשו שחוח
גילו המופלג נגלה בבדיו
מזה שנים לא היה קן אירוח
אף ציפור לא שכנה בין כתליו
כשהיה הוא אלון צעיר בגילו
ועליו ירוקים ועבים
להקות צפרים חסו בצילו
אליו נהרו נלהבים
כל בת כנף באחותה התחרתה
על מיקום קרוב לגזעו
נלחמות, מנקרות אחת רעותה
רק לזכות במקום בלבבו
חלפו השנים ועץ "החמודות"
לא נותר לבדו בחורשה
עצים צעירים האמירו צמרות
דחקו בעץ לפרישה
וכך עמד לו העץ וראשו שחוח
כי גילו המופלג נגלה בין בדיו
ולאחרית הימים לא עמד לו הכוח
נבל והשיר את עליו.
וכל אחד יבין כרצונו... אני לפחות לא התכוונתי למה שזה נראה
בקריאה ראשונה.
25/9/2006
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|