|
ניצנים של אור בלב עיניך
נושמים את מבטי באהבה גדולה
שני ילדים משחקים בקוביות.
הגוף הרפה הזה שקוע בחלום
על מציאות אמת אחידה
כשיתעורר יבליג על האשליה.
המים יזרמו בנחלים
עצי הדולב יזועו ברוח האביב החדש
ואני אתחיל לפקוח את עיני השנייה. |
|
|
מה הקטע עם
סלוגנים?
אף פעם לא
הבנתי, אבל תמיד
אני מכריח את
עצמי לכתוב:
"שלום, שמי
מוישה זוכמיר
ואני מנגן על
קסילופון שעשוי
מפקקים של
טושים".
אורי פינק בעוד
יציאה גדולה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.