אין עוד מאחורי מה להסתתר.
(מה שאני בעצם רוצה להגיד)
אפילו אני סבור הייתי לרגע
[הוא שאם היה לי משהו לומר]
כי אוכל לשרוד ללא אהבה,
{לא הייתי כותב כלום}
אולם כעת אני מבין כי לא כך הדבר...

אין כל עתיד לחיים של נזירות
[מעניין מה יחשבו על זה)
יעילה ומבוקרת,
{אולי "למה הוא עושה את זה? זה מיותר לחלוטין העניין הזה עם
הסוגריים, השיר יכול היה להיות מושלם בלי. בשביל מה? למה זה
טוב? מה הקטע?"]
חסרת מעצורים ודרוכה למשימה הבאה.
(או "מהפרספקטיבה שלי, יש פה ניסיון ליצור פרובוקציה ליטראלית
פוסט-מודרניסטית"}

אין כל דרך או טעם
להמשיך תחת חסותם
טוב, נמאס...
של הישגים מפוארים,
זהירות ודייקנות מופלגת בלבד.

יש למצוא שותפה לחיים,
לאמצה ולברכה,
שכן בלעדיה
לא יהיה עוד עניין לכל
ההישגים, הפאר, ההוד וההדר שבעולם כולו...