לנהרות הנצח, זרימה מתמשכת בזמן
תשאול הדרך הוא איננו הפתרון
תראי שם באופק, זהו אותו ענן
שחור, נמרח על פניי, לאחר שנשבר העיפרון
קרבי אליי, והרשי לי לראות
אם בגבורה בחרת לברוח
תני לי לשמוע, ולצלילך לדהות
ולמרות זאת, לכאב לצמוח
תישארי איתי, רק אם זו בחירתך
קחי את עצמך, ולכי
ולמרות שזה לעולם לא קרה,
אל תשווי,
אותי לנצח... לבד
אם רק ידעת זאת
את עינייך לראות כך
והתעלמותך ממני כבר איננה מכאיבה
אך למרות הכל, נטשתי ייאוש
געי בי שוב, באותה רכות כמו אז
האם זאת הייתה רק העמדת פנים?
תדעי שקולך, בשבילי שווה מפז
ובחירתך היא אם להאמין שדבריי כנים
תישארי איתי, והרשי לי לראות
קחי לעצמך, ולכי
ולמרות שזה לעולם לא קרה,
אל תשווי,
אותי לנצח... לבד |
