[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







גלי בורטניק
/
מכושפת

כמו כישוף, כמו שיקוי קסם,
אני שותה אותך לגימה אחר לגימה,
משתעבדת אליך כמו לסם,
מתמכרת לקסמיך, שוקעת בעיניך, טובעת בשפתיך.
"סמים זה רע" - את זה כולם אומרים.
ואני, מאמינה להם, יודעת שהם צודקים, מנסה להיגמל, להימנע
מהמנה הבאה...
כמו בפיזיקה, מנסה להתנגד לכוח המשיכה העצום שלך, אבל אני
נשברת.
אי אפשר לנצח את הטבע.
אני נשברת וחוזרת לסם, מתנפצת כל פעם מחדש לרסיסים,
אוספת את עצמי רק למראית עין, מתכוננת למנה הבאה...
מרגישה כבולה, לא מצליחה להשתחרר.
מחייכת כלפי חוץ, אבל בפנים בוכה דמעות של כאב.
כל זיכרון, כל מחשבה חורכים לי בלב עוד צלקת עמוקה.
מחכה שתחזור, שתבין שטעית.
חולמת שאתה בא...
מושיטה יד לגעת ודמותך מתמוססת מול עיני כמו עשן.
תמונות שלנו עוברות לי בראש.
עכשיו תמונות שלך עם אחרת.
זורם עם החיים.
ואני נסחפת אחריך, חסרת שליטה, אבודה ושבורה.
רוצה שתציל אותי.
כמו במטה קסמים אני הולכת אחריך לאן שתוביל.
עיוורת מבחירה, מזוכיסטית מרצון.
עוברת כל יום שבעה מדורי גיהנום.
אני מכורה, לא יוצאת מזה, לא נגמלת.
נמשכת באינסוף חוטים כמו בובה
אסירה שלך לאין קץ.
שבוייה בכשפיך, מכורה אליך... רוצה להשתחרר מהכאב.
כמו כישוף, כמו שיקוי קסם.
כמו סם אהבה...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כשזה רדוד

ישבתי, בבית,
מול המחשב, (מול
הבמה, כרגיל)
ומדדתי את העומק
שלי - 10 ס"מ
וקצת, וגם זה
במקרה הטוב


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/3/07 17:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גלי בורטניק

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה