ביקשתי מאיש הסוד שלי בעבודה
שיגיד לי בכנות
איזה רושם הוא חושב שאני עושה בתור עובד
והוא אמר שאם הוא היה המנהל שלי
הוא היה מעיף אותי בבעיטה
של שלוש מאות שישים מעלות

לא הבנתי אם הוא התכוון
לזה שהייתי עושה סלטה באוויר
כתוצאה מהבעיטה
או לזה שהרגל שלו הייתה עושה
סיבוב שלם

כך או כך
מחמאה גדולה זו לא הייתה

אחד ממכרי
חסיד של מילטון פרידמן
בא לבקר אותי
והתלונן על זה
שאי אפשר למצוא חניה ברחוב

אמרתי לו:
אז איך כל שאר המכוניות חונות שם?
מי שרוצה - מצליח

במצבי הנוכחי-עגמומי
אינני יכול לענג את עצמי
על עינוגה של אישה אחרת
אין בכלל מה לדבר

זו בעיה
שרוב הזמן
אני רוצה מישהי
לבכות איתה
ולא מישהי
לצחוק איתה

הייתי חושב הרבה על למות

אני זוכר שנדרתי נדר
שלא משנה מה יקרה
אני לא משתף את אימא שלי בזה
כי לא מגיע לה
אני זוכר גם את הפעם הראשונה שהפרתי את הנדר
דווקא כשהיא הייתה חולה
הטיפול הראשון עוד היה לה קשה מספיק
כדי להוציא אותי קצת מההתעסקות החולנית בעצמי
והצלחתי להתמסר ולעזור
(בדיוק היה אז אחד עשר בספטמבר
ובאוויר הייתה רוח מרעננת של סוף העולם
שגם היא עזרה לי להתנתק)

שלושה שבועות אחר כך, אחרי הטיפול השני
חזרתי לעצמי
שכבתי במיטה לצד אימי הקרחת
אמרתי לה שאני רוצה למות
ושאני לא מבין בשביל מה היא עושה את הטיפולים האלה
אני מניח שכעסתי על שמעלה בתפקידה
והפכה ממטפלת למטופלת

לזכותה ייאמר שהיא לא שיתפה פעולה
ולא נכנעה לניסיונות שלי לקבוע גבולות חדשים
היא אמרה לי "תשמע
אני מתמודדת עם דברים מאוד קשים
ואין בי כוחות לשאת גם את זה
לא כרגע"

זה הספיק לי כדי להתעשת, באופן זמני
ובטח שוב הבטחתי לעצמי שזו הייתה מעידה חד פעמית
ומאז אימי התחזקה
ואני שוב מעדתי וקמתי ומעדתי
ועד היום אני קם ומועד
לסירוגין

הייתי בשפא-עמר בהפגנה פלוס ביקור אצל חבר
בדרך חזרה עברתי ברמת ישי
אצל ידידי הפועל הפסאודו-בורגני
שמתחזק מטוסים עבור צבא הכיבוש

ישבנו אצלו במרפסת
ועישנו סיגר כל אחד
(הרגשתי ממש מטומטם)
דיברתי על העבודה
והוא אמר לי
שלפעמים קשה לו להזדהות עם מה שהוא עושה
וזה נראה לו סתמי או מיותר

אבל לפעמים הוא רואה
שזה משמעותי
למשל
היה איזה חלק של מטוס
שהוא הזמין
והיה לו שימוש במלחמה
לחלק הזה
ובטח גם אני יכול למצוא שם בעבודה
איזה משהו
להזדהות איתו

למרות שהוא הזהיר אותי
שעשן של סיגרים לא לוקחים לריאות
התעלמתי ולקחתי
ואחר כך הרגשתי נורא
נסעתי הביתה כולי מסוחרר
אני נהיה אומלל כשיש לי סחרחורת
בקושי הצלחתי לנהוג

איכשהו הגעתי לחיפה
עצרתי אצל אימא שלי
נשכבתי במיטה
נרדמתי לשעתיים
אחר כך היא הביאה לי דף
ועט
וכתבתי את כל המילים האלה

איך הם מצליחים לעשות את זה
לוקחים בן אדם
מיושב בדעתו
(אולי זה הסוד)
וגורמים לו להרגיש סיפוק
מהזמנת חלקים של מטוסי קרב
שהורגים ילדים לבנונים
ומעישון סיגרים

הם משלמים לו משכורת
שבקושי מספיקה
לשכר דירה
וקצת אוכל
ופעם בחודש - סיגר

עדיין יש לי בחילה
להקיא לצערי אני לא יכול

חבר טוב שלי
החליט, וסיבותיו שמורות עמו
שמעכשיו כשהוא מדבר
הוא הופך את המין של המספרים
שלוש בנים ושנים עשר בנות
ניסיתי לעשות את זה גם
ולא הלך
אני כנראה קצת רגיש לאיך ששומעים אותי

אולי במקום זה
אנסה לעבור באור אדום
ולעצור באור ירוק
(בתור הולך רגל)

אתחיל בזה מחר
ונראה איך זה ילך
אני מניח שזה תלוי רק בי

כל שיר
הוא עולם ומלואו
לא כולל זה

כואב לי התהליך של איבוד התמימות
כשאני חוזה בו אצל אנשים אחרים
בייחוד אני פוחד מתהליכים כאלה
אצל ההורים שלי
ובפרט אצל אימא