שמעון הד / התהפכות לטובה |
ובתנועה חדה
כמעט תכליתית
מחליף מצב,
משנה זווית.
לא התכוננתי,
גם לא התכוונתי
שכך זה ייצא,
כל כך רלוונטי.
אותה אבן נידחת
הנמאסת, הנדחסת
ללא הועיל,
לראש פינה נהייתה
כעין ארמון - בסוף השביל
המפותל
לא מסולל
בלי אף סימן,
בלי פוטנציאל.
בלי נקודה חיה
הנובעת מים,
בלי קרן אור
הנראית לעין.
אך מלמעלה
עין השקיפה,
עין הביטה.
במבט מעורר,
לגמרי אחר.
ומהעז הנראה
בהכרה הנגלית
יצא מתוק,
יצאה
בת שחוק.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|