יום רודף יום
אדם לא נעשה צעיר יותר
יום אחד הוא זקן
יום אחד הוא לא זוכר
איך היה אפרוח
עם השמש הזורחת החמה
כל תפארת הטבע
שעוטפת ברוח חמה
איך אתמול הוא שיחק מונופול
וטבל בחצר בליקוי אור ירח
וברגליהן החלקות של הבנות
האם יש עבר, הווה, עתיד
או שלא נשאר כלום
בשפתיים הקמוצות האילמות
שפתיי זמן רקובות וקמוטות
כי לא נשאר כוח ומנוחה היא עצלות
כי המשחק הפך עייף והחוקים שחוקים
(כמו מרצפת חרושת סוליות)
כשנגמרות המילים
והאהבה
מחכה שיזכרו בה
תבוא יחפה בכותונת
עטופה בעצב והססנות
כי זה
זה מה שנשאר
תבואי אליי רכה ונאהבת
ואצמיד את פניי אל ירכייך הקרות | 