היא עוטפת אותי בעיקר בלילות
מכסה את כולי, קר לי
בחושך חודרת מתוך הזוועות
שבראשי, רע לי
היא לא מתכוונת, אפילו לא קצת
היא פשוט באה כשטוב לה כמעט
לא אכפת לה שלי זה לא טוב
זה מראה לי את עצמי מקרוב
והפחד בעיניים מול המראה
מראה לי את היופי שפעם היה
היא אומרת שטוב לה איתי
שטוב לנו ביחד, היא ואני
ואני מתרגלת אליה, ויודעת בפנים
שכנראה ביחד נהיה לעולמים
לא יכולה איתה וגם לא בלעדיה
והיא בוכה יחד איתי, בחושך,
ואף אחד לא רואה עליה
כי מחר יבוא האור, ואנחנו נעלמות
וכל היום רק חושבות איך ניפגש שוב בלילות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.