[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ששת שצ
/
צסקא אכל אותה

נקישות הלמו על דלת ביתו, השעה הייתה כבר אחרי חצות, שלף אקדח
ותקע אותו מאחור. בזהירות הציץ מבעד לעינית, חייל עמד שם.
פתח את הדלת כשהוא עדיין מופתע לראות חייל, שנתיים הוא כבר לא
בשירות.
" עודד מבקש אותך" אמר החייל
" תגיד לעודד שאני כבר לא  בשירות, הוא זרק אותי!" אמר והחל
לטרוק את הדלת    בכעס.
" צסקא התאבד" אמר החייל וסב לאחור ללכת.
" רגע! עצור, מה זאת אומרת צסקא התאבד? אין מצב כזה בכלל" אמר
כשהוא תופס בשרוולו של החייל ומושך אותו לפרוזדור תוך שהוא
טורק את הדלת בבעיטה.

צסקא היה הכינוי של נמרוד, אחד הבחורים המוצקים ביותר בשרות.
החבר'ה כינו אותו "צסקא" כי היה לו מבנה גוף של הגורילות
מנבחרת צ.ס.ק.א רוסיה וכוח של כולם יחד. צסקא היה מחסל בדם קר
אולם הוא הכיר אותו כבחור רגיש. אשר השתנה מאוד מאז נישא והביא
תינוקת לעולם.
עדיין לא עיכל את הידיעה ובטח לא את מהותה. התאבדות? על איזה
רקע? למה? למה לא פנה אליו בשעת מצוקה.

לרגע נזכר בקורס הצניחה שלהם. צסקא היה מגיע ראשון לקרקע ועוד
מספיק לזלול משהו עד שהם נחתו. לא רק משום משקלו שהיה כשבעים
קילו או יותר אלא גם ידע לשחק ולנווט את המיתרים עד כי יצאה
שמועה שנחת "נר" קם על רגליו והלך. הוא וצסקא שירתו בהרבה
משימות חשאיות בתוך ומעבר לקווים בחו"ל.
אולם בעוד הוא עצמו הוצב לשמירת אישים. צסקא עבר ליחידת
החיסולים, ומאז לא התראו הרבה. במיוחד מאז העיפו אותו
מהשירות.

" קדימה בוא ניסע חייל" אמר לאחר שהתעשת והתלבש.

בכניסה למשרדים בקריה החייל במחסום לא הכיר אותו, והוא גם כבר
לא היה בידו אישור כניסה. אולם לחייל שהביא אותו היה גם היה.

הכניסה שלו למשרד של עודד לא הייתה מרשימה בהיבט הידידותי, לא
טפיחה על השכם ולא לחיצת יד. לא פלא, עודד העיף אותו מהשירות
כי מישהו היה צריך לשלם על רצח של אישיות בכירה. מאז רצח רה"מ
אין הנחות.
" מה קורה" שאל
" חבר שלך, צסקא התאבד בירייה "
" שמעתי, אני בהלם, אבל למה אתה מזעיק אותי. אני אתה יודע, כבר
לא ממש "
" צסקא, לא היה רוצה שמישהו אחר יטפל בעניינים "
" אתה מגייס אותי?"
" לא!! אני שוכר אותך בשיטה של " מיקור חוץ" כמומחה "
" למה? אין לך אנשים טובים כבר? את כולם העפת?"
" אל תתחיל להתחשבן איתי, ברור! תיקח את התפקיד וגם תקבל חבילה
טובה שתכסה לך את החובות"
" אהה אתה כבר יודע עלי הכול, יפה לך "
" אז אתה מתחיל " שאל עודד רטורית תוך שהוא מעיף אליו תיק על
השולחן.
" מה עומד לרשותי?" שאל תוך שהוא מעלעל בתיק.
" הכול"

רכב עצר ברחוב בו היה גר צסקא וממנו ירד שוטר ואדם בלבוש
אזרחי. מודעות אבל קידמו את פניהם, עם כניסתם לחדר המדרגות,
עלו ונכנסו לדירה.
אבלים ישבו שם רותי רעייתו אימו הקשישה של צסקא וחברים ובני
משפחה.
אחותה של  רותי הגישה שתייה ועוגיות יבשות.
" אתם מהצבא? מהעבודה של נמרוד? " שאלה רותי כשעיניה מושפלות
ודמעה זלגה על לחיה.
" כן " ענה האיש באזרחית.
" אני בתפקיד כאן" אמר השוטר.
הביטה בו בתמיהה ושאלה " אתה חוקר את הרצח של נמרוד ?" שאלה.
ניכר עליה שאין לה מושג על המקרה בכלל.
"בערך" ניסה השוטר להימנע מלתת תשובה ברורה על נושא שאינו בקיא
בו כלל וכלל. אמנם הוא עבד עם השירות אך היה חיצון ולא בקי
בעבודתם הסודית.
הביטה בו בתמיהה " מה פתאום משטרה? נמרוד היה לוחם לא?"
" אפשר לדבר ביחידות לרגע" ביקש השוטר. והאזרח קם וניגש למטבח
הצטרפה ממקום ישיבתה ופסעה בעמימות למטבח.
" יש צו תפיסה על המחשב של נמרוד" אמר נחרצות השוטר.
" את מבינה, אנחנו חייבים לחקור את מותו של נמרוד" הוסיף האזרח
תוך שהוא שולף תעודת קצין.
"סגן אלוף אביר " אמרה " נמרוד דיבר עליך רבות, אבל מה פתאום
לקחת את המחשב? כל הצילומים שלנו ושל התינוקת שם. מה פתאום?
וככה? ליד כולם? מה הוא עשה? לא לוקחים ככה סתם מחשב " סימני
דאגה מלווים בכעס ניכרו על פניה.
יצאה את המטבח וחזרה למקומה מכונסת בעצמה.

הסתודדו לרגע במטבח וגם הם יצאו והצטרפו ליושבים. ישבו שם עד
שעזב אחרון המנחמים לקראת מנוחת הצהריים.
השוטר הגיש לה צו חתום על ידי שופט וניגש ללא אומר ודברים לחדר
העבודה של נמרוד, פירק את המחשב אסף דיסקים ונשא עימו את המחשב
לכיוון הדלת.
הקצין לחץ את ידה ואמר" מהשמים תנחמו" ועוד הוסיף " צר לי"
ויצא.

" כמה זמן לוקח לקבל מחשב?!" שאל אותם כשחזרו עם המחשב לרכב.
ירד מהרכב ועלה לכוון הדירה, " תעבירו את החומר למשרד ושאף אחד
לא יגע במחשב" אמר והלך.
" רותי" אמר לה תוך שהו מחבק אותה " כרגע שמעתי על האסון, מה
קרה"
" החברים שלך היו כאן לא ראית אותם? הם לקחו את המחשב של
נמרוד, איך היית קורא לו צסקא " אמרה והלמה בו באגרופה. " אתה
שכנעת את נמרוד לחתום קבע ביחידה הארורה הזאת, לא די שהיה נעלם
תקופות רבות כעת מישהו דפק לו כדור ואתם לוקחים לו את המחשב!
"מה נשאר לי" צרחה " מה נשאר לי" תוך כדי בכי.
" אני אבדוק את העניין" ענה לה " אני מבטיח לך, כואב לי לשמוע
אותך ככה"
" מה תבדוק? איך תבדוק פיטרו אותך, זוכר! נמרוד אמר לי פעם
שאתה בצרות אבל אף אחד בעולם לא יוכל לעזור לך, רק צרות אתה
מביא".
" רותי, המוות של נמרוד כואב לי לא פחות ממך, איפה התינוקת "
אמר וניגש להציץ לחדר הילדים.
" אני  רואה שאת עייפה ועצבנית, אני אבוא בהזדמנות. תודיעי לי
לסלולארי מתי עולים לקבר בבקשה" אמר כשהוא מגיש לה פתק עם
המספר שלו.
" אמרת שהיה נעדר רבות?" שאל בדרכו החוצה " גם לאחרונה? "
" כן, היה נעלם לי לילות לאחרונה, הלבישו לו משמרות אמר לי"
אמרה.
" להתראות יקירה מי ייתן ותמצאי נחמה" אמר ויצא.



הלילה היה קר וקודר בבנין הבטון החשוף בקריה. ישב שם ובהה לתוך
מסך המחשב.
"נמרוד לא היה זהיר במיוחד" אמר לעצמו כשהוא בוחן את כל
ה"קוקיס" שנותרו
בכונן ושאר חומרים בהם צפה.
לרגע צפה בתיבת השיחות " מסנג'ר"
עיניו נפערו למראה הכתוב:

בודד בעיר אומר /ת:
את כאן
חרצית אדומה אומר/ת:
אני כאן
בודד בעיר אומר/ת:
מה את עושה
חרצית אדומה אומר/ת:
מחכה לך, מתה עליך
בודד בעיר אומר/ת:
עלי? איך הרי אף פעם לא נפגשנו
חרצית אדומה אומר/ת:
אבל סייברת  אתמול והיה לי טובבבבבבבבבבב
בודד בעיר אומר/ת:
כן מה?  סתם חרמנות
חרצית אדומה אומר/ת:
אתה אוהב את זה נכון
בודד בעיר אומר/ת:
נהניתי למרות שלא הכרתי את זה קודם
חרצית אדומה אומר/ת:
רק התחלנו אני ייתן לך כל מה שאתה רוצה.


ההמשך היה סקס וירטואלי מה שנקרא "סייבר".
האדים, ספק מכעס, ספק מהתרגשות מהחומר שקרא.
צסקא בכלל לא מחק היסטוריה, והיה שם הכול, הכול!
המשיך לעלעל בדפים תוך שהוא מחפש קצה חוט שיסביר לו אם יש קשר
בין ההתאבדות לממצאים שראה.

בודד בעיר אומר /ת:
בא לי לרדת לך
חרצית אדומה אומר/ת:
תשמע, תשלח לי סרטים כאלו כמו שסיפרת לי שאתה רואה
בודד בעיר אומר/ת:
מה את אוהבת במיוחד
חרצית אדומה אומר/ת:
אתה יודע על מה אני מתה
בודד בעיר אומר/ת:
רוצה כעת
חרצית אדומה אומר/ת:
כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
בודד בעיר אומר/ת
את ערומה כעת
חרצית אדומה אומר/ת:
בטח אני מוכנה לקראתך

ההמשך היה היה ממש סקס פרוע על המסך.
עד שהגיע לדף מעניין כבר הייתה השעה שלש  אחרי חצות.


חרצית אדומה אומר/ת:
אני רוצה לפגוש אותך מחר במועדון סבנוי
בודד בעיר אומר/ת:
איך אני אכיר אותך?
חרצית אדומה אומר/ת:
אני אכיר אותך הרי שלחת לי צילום
בודד בעיר אומר/ת:
אוי נכון, ובכל זאת?
חרצית אדומה אומר/ת:
אני אהיה עם חזייה ותחתונים אדומים
בודד בעיר אומר/ת
אז אצטרך לבדוק לכולן?
חרצית אדומה אומר/ת:
נו כבר תבוא מחר בשמונה נעשה את על מה שהיה בסרט


החליט שזה מספיק לו והלך הביתה לישון קצת.
צלצול הטלפון העיר אותו בשעה עשר בדיוק. מעברו השני של הקו היה
עודד.
" אנחנו לא משלמים לך על מנת שתישן בנחת"
"אתה יודע בכלל מתי הלכתי לישון"
"ברור ה ש.ג אמר לי שפרשת בארבע לפנות בוקר"
" אני מגיע עוד מעט, שאף אחד לא יגע במחשב"

המשיך כל היום, בסוף היום הצטיירה לפניו התמונה.

חרצית אדומה אומר/ת:
יש לנו צילומים שלך איתי וגם באורגיה
בודד בעיר אומר/ת:
מה את עומדת לעשות עם זה
חרצית אדומה אומר/ת:
סתם לשים בתיבת דואר שלך
בודד בעיר אומר/ת:
את לא תעיזי, מפלצת, אני אחסל אותך יא מניאקית
חרצית אדומה אומר/ת:
תכין לי סטיפה של עשרת אלפים דולר מפרעה
בודד בעיר אומר/ת
אין לי סכום כזה , השתגעת, אני מזהיר אותך
חרצית אדומה אומר/ת:
אנחנו עוד נראה
בודד בעיר אומר/ת
נראה? אנחנו? יש לך שותפים
חרצית אדומה אומר/ת:
אני לא עובדת לבד, שיהיה לך ברור אני רצינית, נהנית? כעת
תשלם.

זהו כעת התחיל להבין. מישהי איימה על שלמות הקן המשפחתי שצסקא
לא שמר עליו כמו שצריך.
כעת רק נותר לו לאתר מי זו השרמוטה הזו " חרצית אדומה. את זה
הוא לא התכוון לעשות מהמשרד הזה.

"כשהזין עומד השכל בתחת" שינן לעצמו בדרך. לא קשה לאתר בחורה
כיום באינטרנט במיוחד אחת עם שם נדיר, ועם כל הפרטים שאפשר היה
להוריד מהמחשב של צסקא.
הוא מצא את הצ'ט שבו היא צדה קורבנות כך התחבר גם למסנג'ר
שלה,
וכשהתחבר היו לו כל הכלים למצוא את כתובת האי. פי שלה ומשם
הדרך קצרה.

" עודד, אני צריך את הניידת האלקטרומגנטית לציטוט על דירה
ברחוב נאמני הר הבית ברעננה" אמר וזרק תיק עם מסמכים וכתובת.
" עודד עיין בתיק והאדים, בשביל זיון, הכול בשביל זיון. בשביל
זה איבדתי את הלוחם הכי טוב שלי". קם דפק על השולחן ואמר" יש
לך".

ניידת אלקטרומגנטית מסוגלת לצותת מחוץ לבית לכל השיחות במחשב
על ידי העתקה ויזואלית למסך בניידת ועוד כמה התחכמויות, כמובן
עם חתימה של שופט
שלא יפלו הראיות בדין.
הניידת עשתה את שלה, שמות אנשים, שיטה, הכול.  הכול היה מתועד
ומתויק.
הוא חזר למשרד, הוריד מהמחשב של צסקא כל מה שלא צריך היה להיות
שם
ואילולא היה שם מי יודע איך היה מפענח, ניקה הכול והשאיר פתק
לעודד לדאוג
שאביר יחזיר את המחשב לרותי.

כעת הגיע התור שלו לסייבר

הפטיש אומר/ת:
היי חרצית אני דלוק עלייך, חרמן, לא בא לך לסייבר קצת
חרצית אדומה אומר/ת:
התחממת עלי, אני יעשה לך טוב, יש לך מצלמה?
הפטיש אומר/ת:
לא ולך?
חרצית אדומה אומר/ת:
ברור, שולחת לך תוכנה תתקין אותה ותוכל לראות אותי
הפטיש אומר/ת
אני גומר רק מהמחשבה הזאת
חרצית אדומה אומר/ת:
אתה עוד תגמור אצלי מותק
הפטיש אומר/ת
חייב עכשיו אני לא יכול יותר
חרצית אדומה אומר/ת:
נו התקנת? מוצא חן בעינייך מה שאתה רואה?

השיחה נמשכה וככל שהיא נמשכה התחיל להבין איך צסקא הסתבך ועד
כמה קל ליפול.

לאחר כמה ימים סוערים כאלו קבע איתה, היא הייתה יפה כמו
במצלמה
אולי יותר. נסעו  ל"מקום של ציקי ומיקי"  במושב ליד הים, חדר
לפי שעות עם כל הציוד והסרטים.
" את מתה על הסרטים האלו" אמר לה
" תבוא איתי למועדון סבנוי מחר נעשה שם חגיגה" הריטואל היה
ברור לו.
היו לו תכניות אחרות אבל ענה " וואו אני כבר דלוק, בואי בואי
נעשה את זה בג'קוזי, אף פעם לא עשיתי בג'קוזי"
זה היה סקס סוער.

"בואי נעשה סיבוב לחוף" אמר לה והיא נענתה ברצון.
"לא שאלת אותי איך קוראים לי בכלל" אמרה לו כשישבו חבוקים בחוף
השומם.
" אני לא שואל לשמות של הקורבנות שלי דליה" ענה לה.
בטרם הספיקה לזנק תקע בה ששה כדורים. ועזב מיד את המקום.

" שיט"  צרח עודד מהתצפית. " כל כך צפוי הבנאדם הזה"
" אבירי" הוא אומר לעוזר שלו " תארגן מיד מחסום, תעצרו אותו,
ותעיף לי אותו מהארץ לסוף העולם"
ובעוד אבירי מדבר בטלפון לתאם מיידית מחסום. מגיש לו עודד
מעטפה-
" יש כאן דרכון ותעודות על שם חדש, תמחק לי אותו ממרשם
התושבים! האיש הזה לא היה קיים! ".







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"הוא כנראה עשה
את הסרט הזה
לפני שהוא מת"


יוגי ברה, שחקן
בייסבול.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/6/07 21:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ששת שצ

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה