המלנכוליה של עינייך, חוזרת שוב אל מול פנייך
ואתה חשבת שרצית רק בעצב לחיות לעד, לחיות כך כל שנות חייך
בכאב אתה מנסה לעביר מראות אלו, ואתה לא היחיד, לא, לא היחיד

אתה רץ, בורח כאילו מהכול, למרות שבראשך עדיין חלון המראות
שבור לרסיסים, רסיסים שאותם אין לחבר מחדש
המוסיקה באוזנייך, אבל אתה עדיין בחוסר הכרת חייך כמו שהם

אתה איתה, היא איתך, ופשוט כלום, שום דבר, רק ריקון פנימי
מוחלט ומתמשך, מתמשך ומייגע
הסרט מוקרן, ואתה כאילו נהנה, רק בשביל להראות לה שזה כבר
מאחורייך, למרות שזו רק ההתחלה

את צורחת, בוכה, נשברת ונבוכה, למרות שהבטחת לעצמך שכבר די, זה
פשוט נגמר, שזה פשוט עבר
ניתוק אחר ניתוק, חיתוך אחרי חיתוך, בתקווה שזה יצא לחלל
האוויר
אפילו שאת מאמינה ויודעת שזו היא לא הדרך הנכונה

קוראים אתם לעזרה, אבל אינכם מבינים שרק לעצמם תוכלו לעזור, רק
אתם לעצמכם, ובדרכי אהבה וכוח, תקווה ואור, ולמרות שהרגשת
הריקון מתמלאת ללא הפסק, ללא הפסק

חיית את חייך, ללא תקווה, ללא תמיכה, וכמובן אתה רוצה הכל
בחזרה, את כל החום ואת הנשימה החמה על עורפך, ורק כדי לחוות
שוב חי...