דורון פריס / תבול |
מעוותים את חוטי מוחי
מעבירים בי יד
תבולה ברקמות
עשרות אבנים
נזרקות לפניי
ואני מוגנת בתחתית
קרטון רטוב
ריחך
נבדלת כעפר אדם
בין חול טובעני לביצה
הזרוע היא קו ההגנה
האחרון
המוכר
שורשיי הבצלים
הנאכלים בסלטך
לעולם לא יספרו
את שראו
במעמקים
האהוב
גל של יבלות
מוות
לאן?
לנצח
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|