|
רצף אותות חשמליים
מעוותים את חוטי מוחי
מעבירים בי יד
תבולה ברקמות
עשרות אבנים
נזרקות לפניי
ואני מוגנת בתחתית
קרטון רטוב
ריחך
נבדלת כעפר אדם
בין חול טובעני לביצה
הזרוע היא קו ההגנה
האחרון
המוכר
שורשיי הבצלים
הנאכלים בסלטך
לעולם לא יספרו
את שראו
במעמקים
האהוב
גל של יבלות
מוות
לאן?
לנצח |
|
|
יש אנשים
שמדברים עברית,
יש סוסים שלא
מתים. חפש
במימדיון.
מישהו שצריך
להפסיק להציע
סלוגנים לבמה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.