הכול בפנים מתהפך,
תחושת בחילה ממלאת את גופה,
עוד רגע והכול, כן הכול, ייצא החוצה.
עכשיו, זו לא רק ההתרגשות שמציפה אותה, אלא גם הפחד.

רק עוד רגע, רק עוד שניים,
סבלנות.

ואז, הוא מגיע, אותו רגע, אבל מה עכשיו?
זורקת מבטים חטופים ומיד מפנה את המבט חזרה לשמשה,
"רק שלא ישימו לב," היא חושבת.
"רק שהוא, לא ישים לב," מתקנת את עצמה.
מנסה למצוא את ראשו בין כל המושבים האחוריים,
אך לשווא.
היא פוחדת. חוששת.
לא היום. אולי מחר, בזמן אחר.
"זה עוד יקרה. הלוואי שזה יקרה," היא ממלמלת לעצמה בייאוש,
וחוזרת לצלילי הבריחה שמשמיע הרדיו של הנהג.