איתן חסיד / שיבה לגן-עדן |
אט אט אתרחק
מכבישים זרים
אל בית מוכר
של פורחים וחיים.
צורות יוצגו ממול
ואצייר
בגדים יוסטו מגוף
ואתחבר.
מאין האור הבוקע
ולאיין האור הנבלע,
לכף-רגל פולש איזה קוץ
ודם ניגר במחווה.
חמה מתיזה עוצמות
אקבל
גוף משיב בצניעות
אסתכל.
והכל מסתדר לגן עדן דינמי
של תוהו ובוהו נקי וחוקי
רחוק מזרות, בחיק אלוהות
אסרב לנחש ואנשום בפשטות.
עץ של דעת כעת כה
פורה,
כאדם את עץ החיים
אחווה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|