ומאוחר
בחלונך האור כבה
עד למחר
ואת בכותונת שינה אוורירית
לנפשך לא מוצאת מנוחה
נרעדת בינות הסדינים הקרירים
את מושכת אליך שמיכה
ובוכה...
ואז עת חום אופף אותך בשקט
את מצטנפת לך באנחה
מה לך קוסם במה הינך חושקת
מתחת לסדין מתחת לשמיכה?
מן הצללים הלילה בא
פניו לוטים
בחלומות מביא תקווה
או סיוטים
ואת במיטה גדולה פרחונית
אורבת לכל איוושה
ושוב לעצמך את אומרת שנית
בשקט ובלחישה:
את אישה!
ואז כמו חלום מתוך השקט
על שפתותייך צל חיוך ברכה
אל מי תבכי אל מי הינך צוחקת
מתחת לסדין מתחת לשמיכה?
בת כמה את איש לא ישאל
לא להביך
ובשערך דהה תלתל
באין נסיך
ולוח שנה כבר אין על הקיר
כי מר לעגו וצורב
אך גם כשאיננו עודנו מזכיר
את הפחד ההוא שיושב
שם בלב...
בין חום לקור ובין שמחה לצער
עודך כמהה לצחוק של רווחה
בין אם זקן יבוא בלאט או נער
מתחת לסדין מתחת לשמיכה
גם כאן עודד זמיר התותח לא שקט על שמריו
והלחין ברגש ובכישרון רב:
http://stage.co.il/Stories/537297179
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|