|
סליחה שבך בגדתי
הייתי מטומטם.
מבלי משים מעדתי
ללא סיבה, כך סתם.
לכדוני המילים
אינן משחררות.
דקרו בי רעלים
מכור, רציתי עוד.
עולז בתוך הכלא
רוקדות הסוהרות.
הופנטתי,לא פלא
הסנפתי עוד שורות.
ידיי על המקלדת
מתקתקות תדיר.
הורגלתי להיות עבד
שפוט, מושג של שיר.
שני רדף ראשון
שלישי רדף שני.
שכחתי אף לישון
בולבל לי האני.
מאוד מתגעגע
לרגעים של אז.
חולם שבך נוגע
יקרת לי מטופז.
כעת אבק הסירי
הכיני כל מיתר.
אל ניגונך הלירי
אני חוזר מחר.
|
|
|
הפרסומות והחברה
המערבית גרמו
לנו לעבוד
בעבודות שאנו
שונאים, כדי
לקנות זבל שאנו
לא צריכים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.