|
אלה שמחזירים ילדים בארונות
חושבים שלהם המוסר והדעת
בכסות דגלי לאום בוהקים.
עצי הברוש ניצבים זקופים
מעל לחיים והמתים
משיבים את אבק הזמן הכלה לתוכם.
טיפות המים ניגרות מהרקיע המכחיל
אל תוך גיגיות קטנות של לבבות אטומים
סירות נייר לבנות בזרם הנהר. |
|
|
לא אכלתי ארוחת
בוקר
כי חשבתי עלייך
לא אכלתי ארוחת
צהריים
כי חשבתי עלייך
לא אכלתי ארוחת
ערב
כי חשבתי עלייך
לא ישנתי בלילה
כי...
גלשתי בבמה
חדשה
סהרורית ורעבה.. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.