|
בוהה בלי הפסקה
שותק בלי סיבה
עוברים הימים ועוד אין לי תשובה
מדליק עוד סיגריה
כותב עוד מילה
אך אין שום כיוון, אין לי חוט מחשבה
ומה תגידי אם תדעי
שלא יוצא לי כלום כבר חודשים
שלא זוכר מתי כתבתי שיר שלם בלי הפסקות
שכבר שכחתי כל חלום שעוד לא הספקתי להגשים
כי אין בי ערך, אין לי דרך
ואין לי שום כיוון ברור
אז מנגן לך עוד שיר
מקווה שתתרגשי
שלרגע תראי אותי באמת כמו שאני
מספר לך עוד סוד
שובר את שתיקתי
מתפלל שלרגע תחשקי בנפשי
אך החלום נגוז, עוד בטרם התחיל
השתיקה שוב חוזרת ומשתקת הכל
אני עוצר, מוותר ומפסיק את השיר
עוד אקורד אחרון ואוכל שוב ליפול
רק הלילה, רק אותך
לא ביקשתי הרבה יותר |
|
|
כולם כבר מכירים
את חוק מרפי
שאומר שתמיד אבל
תמיד פרוסה
מרוחה - כשהיא
נופלת, תמיד היא
נופלת על הצד
המרוח,
יש לי פיתרון,
או להעיף את
הפרוסה ורק אז
כשהיא על הריצפה
למרוח אותה,
או למרוח את כל
הריצפה, ואז
פשוט לזרוק
פרוסות לחם!
שאול מהמוסד,
בהצעה לשיפור
התרבות
הקולינרית. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.