קונסטנטינופול, בירתה של האמפריה הרומית המזרחית
שנת 1453 לספירת הנוצרים
הימים האחרונים
העות'מאנים סובבים את העיר, פניהם הכהות כמו לועגות מכל עבר
חרביהן העקומות נוצצות בזוהר החמה הלוהטת
האימפריה הרומית
שליטת העולם
מרכז היקום
מקור הציביליזציה והתרבות
נפלה
רק מחסום אחד נותר עוד בין עידנה של אדירת האימפריות
שנותרה כקליפה ריקה השטה על נהר הטיבר הגואש
לבין תקופתה של ממשיכת דרכה
האימפריה העות'מאנית
רק מחסום אחד
קונסטנטינופול
יהלום נוצץ אחד
בלב הסחי של הברבריות המתגברת
בלב אימה של עידני השחור
המתרגשים ובאים
בלב עידנים אין ספור של שיכחה
של בורות
של אבק המכסה את הדיעה והידיעה
קונסטנטינופול
ועל כנסייתה האחרונה של בירתה האחרונה
האיה סופיה
כיפתה נישאת אל על
כמורדת בגורל הבלתי נמנע
עומד זבוב אחד קטן
אבן נגף חלושה
אל מול שטף ההיסטוריה המתרגש ובא
הקיסר האחרון של רומא
קונסטנטינופול
רגשות גועשים בקירבו
דורות של קיסרים מתעוררים בתוכו
אגריפה האכזר
אוגוסטוס הקדוש
יוליוס האדיר
כולם מזדעקים בקירבו כנגד הסוף
ובטרם ירד היום
על רומא
צונחים ונעלמים להם אלף ומחצה שנים של נצרות
נושרים להם סממני הדת
נעלם לו ישו בענן דק המתפזר לו לאיטו מראשה של האיה סופיה
וברגע קט של שיכחה
חוזר קונסטנטינופול אל מקור כוחה של רומא
אל המבוע
אל ההתחלה
אל האלים העתיקים
"דיאנה!", הוא זועק במר ליבו
"חזרי אלי דיאנה! אלת ציד מקסימה!
יפה
טהורה
בלונדינית
קטנה
חמודה
סקסית
עם עיניים מלוכסנות קמעא
המשדרות עוצמה אין קץ
המשדרות עדנה אין קץ
עמדי ביני ובין לגיונות הכופרים
עמדי ביני לבין הצונאמי של הסוף
עצרי את מהלך הזמן
השיבי אותו לאחור
אל תתני לנו לשקוע בתהומות הנשיה
אל תתני לנו להעלם
אל תתני לנו להצטרף לטרויה האדירה
ולהיות נטולי שם
דממה
שקט
והנה
רוח אדירה מנשבת באוויר
תחושה של עוצמה קורמת עור וגידים
תחושה של שיבה
לאחר אלפי שנות של נום
הכוח העתיק התעורר לו
לבלי שוב
ואותה רוח אדירה מנשבת
בינות לכיפותיה של העיר
ואל תוך אוזניו של הקיסר האחרון
היא פוצחת בשיר
והוא עומד שם
בינות שני עידנים
ופניו המומות
פניו לבנים
מה? מה אמרת?
מה פסקו שפתיך?
הוא תוהה כשליבו מפרפר
"עכשיו השעה אחת עשרה בבוקר"
לוחשת הרוח
"אין לי זמן לדבר"
ובין עידן של גדולה
לעידן של עוצמה
עומד לו הקיסר האחרון
ועל פניו מבט של השלמה
וכשיבוא עליו הגל האחרון
וכשתונף עליו החרב המעוקלת
ידע
כי נפלה קונסטנטינופול
לטובת יציאה מסודרת
מוקדש לדיאנה שלי |
