מתשוקות העתיד תדלגי, אהובה
עת הסהר רודף מערבה
ואני אמהר ואקוד לסופה
שתביא את כניעת מילותיי בה

מחולות המדבר תעלי לאיטך
ומבט תנעצי לפנים
ואני אמהר ואקום אז לקטוף
את הסהר מבין עננים

אך לילות לא יריבו, ימים לא ירבו
לנפשו של אוהב מעוקר
ועצי חצרי אז ירכינו ראשם
והיום יתעורר אל מחר

כי טעיתי אני, האמנתי לריק
חלומי התנפץ אך ברגע
הסופה כבר עברה, המבט הוא לא לי
אך לבי האכול עוד לוחש לה

מי יתן ואמיץ אהיה בדרכי
ונפשי תגאל מכאבה
עת הסהר עולה ומלבין ומולו
החמה מסמיקה בלכתה.