[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שחר שדה
/
מקלפים את העור

שביל בצד מסילת הרכבת
מרחוק האופק שחור,
שביל בצד הפרחים שבדרך
מתפוררים, מקלפים את העור

הולכים עירומים על מסילת הרכבת
דורכים על קוצים, הם שורטים את העור,
הולכים עירומים הילדים שבדרך
רואים מולם את העורב השחור

לאן נעלמו הימים
בהם זרחו בין ציפורים?
ולמה נלקח שם הצחוק?
למה אבד העבר הרחוק?

גבעת האפר ממתינה
מתחת לשמים השחורים,
גבעת האפר מלאה,
פעם עוד היו בה חיים...

שביל בצד מסילת הרכבת
הנושבת אל סוף החיים,
שביל בצד הפרחים שבדרך
נבולים ילדים קטנים

לאן נעלמו הימים
בהם זרחו בין ציפורים?
ולמה נלקח שם הצחוק?
מתפוררים, מקלפים את העור...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
מה זאת אומרת,
מה אלוהים
התכוון כשהוא
אמר ויהי אור?
הוא כמובן
התכוון, שהוא
מפחד מהחושך.


תרומה לבמה




בבמה מאז 18/3/07 21:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שחר שדה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה