שלום קוראים לי יעל, אני בת 22 ואני לא מאמינה יותר באהבה.

אני מאמינה בתשוקה
אני מאמינה במשיכה
אני מאמינה בשקרים שסובבים את התאווה למישהוא אסור
אני מכירה את כוחה הממכר של התאהבות לא ממומשת
אבל אני לא מאמינה באהבה.

אני יודעת את טעמו המר של חוסר המימוש
אני מכירה את ריחו של מעשה האהבה בבוקר, לפני החמיקה החוצה
ממטתך
אני מכירה את מבטתך, המרוצה, ששוב זכית בי לזמן המוקצב שהצבת
לעצמך
אני מכירה את רעשו הצורם של השקר שאני מספרת לעצמי כשאני חוזרת
הביתה
ויותר מכול אני זוכרת
אני זוכרת כמה טובה אני בלהציב את עצמי במקום הזה
מתחת לרגלך הרומסת
בהסכמה מלאה
בשביל ערב אחד של שיכרון חושים

ומאז אני לא מאמינה באהבה

שלום אני יעל אני בת 22 ואני לא מאמינה יותר באהבה.
ואני כל כך רוצה להאמין.

כשהייתי בת עשרים האמנתי. "אבל בת עשרים הייתי, לא ידעתי
להקשיב..."

"אך אבוי, ימים הגידו
ולימדני המכאוב
אני כבר בת עשרים ושתיים
מה צדק אבי הטוב
אני כבר בת עשרים ושתיים
מה צדק אבי הטוב"
גלי עטרי.