|
יתקפנו חסדים
בעצב ובעדנה שותקת
אל חלומותיי החולים בצהריים של לילה
היום חוויתי את מקום קבורתי
באין לילה ובאין יום
מהשפל שידעתי במיתתי השוקעת.
מי תאהבני עכשיו?
מבטני, מאישוניי התמוהים
חלומות כנקם התאגדו בסמטת ילדותי
כקברנים תלויי וותק העייפים ממתים.
אזכור את התפילה ואת תפילת היזכור
ואת הילד בתומו האחרון על גדות ים המוות.
אזכור את ענייך ואותי כשבוי
ואת החיים שנמוגו לי כברק קודם רעם.
אזכור את הטעם.
ימי מוות ארורי אלוהים חברו לבטני המיוסרת
עת לומר שלום. |
|
|
אני לא מבינה
בשביל מה הם
צריכים חדר!
סחמה מתרגזת על
הארונות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.