היכן שוכנים הפחדים שלי,
שנותרו אחרי שהלכת,
היכן החבאת את המחשבות,
שלא נכנסות למודע שלך,
איפה הרגשות שנעלמו בין יום
והשעות שחלפו בלי לחזור

איפה הימים שלא ישובו,
הימים שלימדו והשכילו,
איפה מסתתר הטירוף שלא ידע מנוח,
האם השתקף במראה
ועבר לדמות אחרת?
למבט הזה שמושך אותך,
רוצה אותך, קורא לך לבוא,
ואת עוקבת אחריו, למבוי סתום אולי
שלהיפתחו נותר רק לחכות
ואולי עלייך לחזור על עקבותייך,
לתת לעינייך לשוטט בעולם
ולמצוא עצמן במציאות יפה,
בטוחה, פתוחה לכל

אולי תחזרי לצומת ממנה באת,
ודרכים חדשות יחשפו עצמן בפנייך,
ואולי תיכלאי בין קירות גבוהים,
ולא תדעי מנוס
ואולי האור שיאיר עלייך
יהיה זה מלמעלה
ותטפסי עליו

שם תמצאי את האמת,
שתהיה רק שלך,
ותחיי אותה עד שתיפלי
מגן העדן
חזרה לבחירות שלך.