ש. דפנה / ימים כלילות |
שקט אינסופי.
המקום שלך במיטתי
ריק
הריח
מתרחק.
הזמן מתקדם לו
כחול של מדבר,
והרוח מעיפה אותי
לאותו מקום.
הכאב הוא כמו
סלע,
כמו חנק
כמו דמעה
כמו נווה מדבר.
לא תהיה שלי לנצח.
לא ארגיש אותך
בתוכי יותר.
לא תאהב אותי
לעולם.
את ילדך לא אשא בתוכי,
לא אלטף
את פניך.
אתה כמו זיכרון
כמו הזיה
כמו חלום בלהות
שלא היה.
ימים כלילות.
זמן שנמתח
כמו גומי.
איש זקן מוחה
זיעה
ממצחו.
ילדה קטנה
מחפשת מסתור מהחום,
בצל.
היא לא תהיה הילדה שלנו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|