בדרך הצרה הלכתי לי לבד
ובין כל השחורים אחד זהר
לא צהוב ולא לבן
מין נצנוץ חד שלא אשכח לעולם
מאוחר מדי הבחנתי בו
אך מאז לא הפסיק לנצוץ
הביא לי את שמחת החיים מחדש
ומוציא אותי מכל דיכאון בשמחה
הוא הרבה יותר מהכל
אך מה לעשות לא מספיק הכל
המפתח שלו אצלי ביד
לא אפתחו אותו (בכח) לעולם
מקווה שהמפתח יישאר
אולי שונה אולי אחר
העיקר שיהיה אצלי ולא יאבד

אז שיר זה לכבוד האחד והיחיד
שיר זה מקדישים לאנשים החשובים
לכן שיר זה מוקדש לך
בתקווה שתבין
את משמעות ההקדשה!



אני אוהבת אתך, כולי שלך!