יום אחד הגיע נחש קוברה לרפת
היי תראו זה נחש משקפיים - צעקו כולם.
מה משקפיים - התעצבן הנחש - בחיים אפילו לא הייתה לי דלקת
בעיניים.
מה עניין שמיטה להר סיני? - שאלה פרה שנחשבה לחכמה בעדר.
לא יודע - ענה הנחש - סתם ניסיתי להבהיר נקודה, בכל מקרה סיני
נשמע טוב עכשיו. לא דיברתי איתך יא אבו ארבע, זאת ההגדרה
האחרונה בתשבץ שתי מילים - 2, 4  - זרקה לעברו הפרה.
סליחה - ענה הנחש - בכל מקרה אני דורש שתקראו לי מעכשיו קוברה
ולא משקפיים.
דורש? למה מי אתה בכלל? - צעק לעברו עגל קטן - אולי אתה רוצה
שנקרא לך הוד מעלתו אלטון ג'ון? דווקא מתאים למתחנגל כמוך וכבר
יש לך משקפיים.
תזהר ילד כי אני קוברה יורקת - אמר הנחש. שמענו עליך יא
צילינדר, חוצמזה פיקוד העורף כבר חילק לנו מסיכות הגנה, אגב גם
אנחנו יודעים לירוק, למדנו מהאוהדים של בית"ר וכולנו משתינים
עליך בקשת.
מכיוון ואתם יותר גבוהים ממני, אין סיבה שלא תוכלו יא גאון,
אתה יכול להוסיף קצת צבע לקשת שתן שלך? יאללה יא מוח כדורגלן
לך תמצוץ עטין.
חכה חכה - אמר העגל בבכי תוך ריצה לאימו - אני אספר לאמא שלי.
אמא אמא - צעק העגל - ההוא עם הטלסקופ בעיניים צחק עלי.
אבל אמא שלו לא הקשיבה, היא הייתה שקועה מאוד במדיטציה
טרנסדנטלית. אי אפשר להאשים אותה, זאת הדרך היחידה להתעלם
מהכאב, כשהוטרינר דוחף לה את כל הזרוע שלו עד הכתף לתוך התחת.
ממש מונולוגים מהוואגינה, בעצם זה יותר סיפורים מהתחת.
בינתיים הבין הנחש שהוא מיצה את הקונספט של הרפת וחשב בקול לאן
יטוס עכשיו.
אני יודע - צעק הנחש - נטוס לברזיל. קצת חופים, כדורגל,
קפואירה, בדיוק כמו דורון שפר. אולי גם נקפוץ לקרנבל.
קרנבל באוגוסט - צעק השור הבליין - מה קשור?
היי נכון - צעקה הפרה החכמה.