אין ספק, כמו רבים וטובים, גם אני חש ביאוש הנוראי
הגורף ביד חזקה ובזרועה נטויה את יוצאי מצרים
שנמצאים נצורים בין המיצרים ומועקים
מהיצרים והיצורים הצוררים בכל עבר.
ההמנון הלאומי אשר מתאר כ''כ את התחושה
של ענקי דור המייסדים אשר דבקו באמונה
הגדולה ובאידיאולוגיה שהיו הכוח המניע
ומקור כל האנרגיה להביא למימוש החזון הציוני
במצב של ''משימה בלתי אפשרית'' הלכה למעשה.
בימים טרופים אלו, חשבתי אודות אבי המנוח
אשר לחם בבריטים כאיש מחתרת והיה מוכן להקריב נפשו
לשחרור ירושלים. אבי זכה להתגשמות חלומו
וראה את הברכה במדינת ישראל המתחזקת ופורחת.
הודתי לאל הטוב שלקח אותו מכאן למען לא יתפלץ
לחוות את החרפה והאסון ש''מנהיגי'' הדור הזה חסרי המצפון
ועטירי השחיתות מכלים בכל חלקה טובה.
ואני נזכר בנביאי השער של עמנו
אשר חזרו חזור וזעוק על השלטון המושחת
מהימים ההם-ולנו היא בזמן הזה.
ואז. דמיינתי כי אם היה אבי בחיים היה נעמד ושר את התקווה.
לכן, הנה זה מוגש כאן בשביל כל האבות והאמהות
מהימים ההם וחלקם מהזמן הזה
עוד לא אבדה תקוותנו...
איך אמרו חז''ל ''מתוך שלא לשמה -בא לשמה''
מי שלא מבין מה אומר זה,
ידידי רמי בקיש ועוד שכמותו לבטח יהיו מוכנים להסביר
