מתוך הקור הזה
והמילים שלך
רצון לעשות מעשה
מתגבש לכדי מוצקות מוחשה
המרחק מתסכל פעמיים
ברור לחלוטין ש
כל הסיטואציה הזו
די תלושה
הלבד הזה
הוא די בסדר
רוב הזמן
רק ימי שישי בערב
לא פשוטים
עם כל המחשופים
חלקי הגוף היפים
ותנועות הריקוד הפרובוקטיביות
והמוזיקה והאלכוהול והשאר
מבטים ותשוקה
נשארים ברמת האפשר
ובסוף הלילה
לבד אני
נשאר
והתחושה הזאת
נשארת בגוף
במהלך השבת
(במקומות מסוימים בעיקר)
וחוזרת להיות נוכחות משמעותית
בין המילים שלך
לבין
העובדה שקר

כולנו מחפשים את אותה משמעות
אבל מפחדים או
לא יודעים
להגיד בדיוק מה
חסר. ואיך אפשר לשפר
בשעות של אמצע הלילה
לא רוצים לישון
למרות שעייפים
מקווים שאולי במקרה תתגלה
משמעות ו
נמצא שותפים

ברמת העיקרון
את ילדה דפוקה
מנטאלית
(ואת זה אני
בהחלט אוהב)
אבל למרות השיכרון
את לא דפוקה
סקסואלית
(וזה לעתים
נוטה לאכזב)

תרשי לי לגעת בך
אצבע מהססת בתחילה
שוברת שתיקה ו
חודשים של גמילה
עוברת על לחי לכיוון
שפה עליונה
זו תחושה משונה
אולי מגונה
אבל בהחלט נכונה
לעכשיו לפחות
מי יודע מה יאמר
המצפון מחר
בינתיים
לא אתן לו לדחות
מה שנוצר בערב הזוי שכזה
לשון מחליקה בכיוון החזה
ידיים בטוחות יותר בעצמן
לא מתחשבות בגבול מסומן
של בגדים כ-בדים
אדומים
שנינו הרבה יותר מדי חמים
לפתע את נבהלת
עוצרת הכול, מתנצלת
זה בסדר, זו זכותך
ההתנצלות מתקבלת
יושבת מולי על הברכיים
חצי מקופלת
העיניים שלך חצי עצומות
כולך זועקת מתוסכלת
אני שותק ומנשק אותך
את משתוללת
לא מוכנה לעצור בעצמך
מסירה עכבות ומחסומים
יחד עם חזיה ותחתונים
חש את החום שקורן לך
מהפנים, ומבפנים
מלטפת אותי מחבקת אותי מנשקת אותי
מרשה לך להתפרק ואז לוקח שליטה
משכיב אותך בעדינות רבה על המיטה
מסתכל מלמעלה איך מלמטה את
עליי מביטה
ושוקע עמוק לתוך פנטזיה אירוטית
לרגע מעורפל
מה מציאות ואיפה
הידיים שלי
הכול מאוד מבולבל
פנימה והחוצה במהירות עולה ומתגברת
מסתחררים במערבולת של תשוקה ויצרים
אני כולי רועד ומתפוצץ בזמן שאת גומרת
מילים לעיתים עושות כל כך הרבה דברים

הרבה זמן רציתי לכתוב אירוטיקה
לא הצלחתי להביא את עצמי לכדי סיפוק
מהכתיבה
קצת חושש מעצמי, קצת לא נוכח לאחרונה
כך או כך
עליי להתמודד עם תענוג
כמו עם אכזבה