ניתאי הלמן / חופשיה |
לימדתי את עצמי לנשום
ולהתבונן ביופי העולם מנקודת מבט טיפה שונה
החלפתי את הסדינים במיטה
לא עוד שאריות של חלומות שבורים
כבר לא מזייפת חיוכים, נותנת לדמעות לנזול
זה נחמד כשהן באות גם משמחה
לא זקוקה לעוד משקה כדי להפסיק את הרעידות
חיבוק חם מספיק לי.
לא צריכה נעליים אדומות שיחזירו אותי הביתה
הגדרתו של בית הוא כלא עם לבנים
ואני? חופשיה
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|