כשצריך התחלות חדשות.
"אני לא בורח, עכשיו תורם של החיים להוביל. קצת לנוח לרגע
מהמרדף".
והתמימות נראית פתאום כל כך קרובה, כל כך מושגת. אני יודע
שאפשר לחזור למקום ההוא, איפה  שאין משמעות לזמן.
כל עוד נחשוב שהכול בסדר נהיה בחיים. אני לא רוצה מפחד יותר,
החיים מתחילים.

כשצריך לכבד.
"אבא, אני לא יודע אם אני אחזור עד יום כיפור. אני מבקש ממך
סליחה על שפגעתי בכבודך".
וחיבוק כל כך גדול וחזק ולא ידעתי עד אז שאבא אוהב כל כך.
שחזרתי לעדר.
"אימא, אני לא יודע אם אני אחזור עד יום כיפור. אני מבקש ממך
סליחה על שפגעתי בכבודך".
וחיבוק כל כך חם ואוהב ואימא כמה שאת אמיצה. וכמה שאת יקרה לי.
אימא.

כשצריך להרגיש.
"כמה שאתה יפה. זה לא ייאמן".
"אם תהיה פעם שלישית, אני מבטיח להיות שלך".
"היית רוצה לחזור עשר שנים אחורה?"
"בטח. היה לי יותר קל לצחוק אז".

כשצריך לזוז.
"כדאי לי להיות בתנועה, כי אנשים מיוחדים צריכים להחשף כל הזמן
לצלילים, צבעים וקולות, אחרת ידעכו, יגוועו וימותו".
"אני מבטיח לחזור יקיריי. ואם אני מפר את ההבטחה שלי, כנראה
שמצאתי את האושר".

כשצריך לחיות.