אורה שולזינגר / עיניי |
והן
מתחילות להתבהר
לאט
לאט
נמוג הערפל
אשמה!
היא אומרת
למה נטשת אותי
היא חוקרת
איפה היית כשאכלו את לבבי
כשהיתלו בשפיותי
כשתלו אותי על עץ גבוה
וחשפו את זדוני
אומרות עיניה.
עיניי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|