אני כל הזמן שומע את הצליל ההוא, אני לא יכול, הזמזום המציק
והלא נעים באוזן, שבא מסיבות שאני לא יודע מה הן,
הוא מבלבל אותי ליד אחרים והם לא מבינים מה קורה איתי.
אני לא יודע מאיפה הוא מגיע (ואת האמת אני גם לא מחפש מספיק).

אני פשוט לא יודע, זה לא כלכך מעניין אותי... אני רק מנסה
להעיף אותו.
כמה פעמים הצלחתי והסחתי את דעתו, אבל הוא חזר, עם צל לידו.  
ואני יודע, שעד שלא נעשה הכרות עמוקה עם חיבוק, הוא יצא מתוך
תוכי ויתפרץ שוב.
את האמת, אני מפחד שהוא יעלם יום אחד לתמיד, כי אז אני אשאר
סקרן לגביו כל החיים שלי, אולי הוא מדבר איתי בשפה לא מובנת,
ואולי היא לא כל כך קשה.