מרגישה את הכוח הבלתי נראה
שתופס ואוחז
וגדל וגדל
ואוחז ביותר ויותר, ומקרין אור
אוהבת לתת אור
רק למי שמגיע.
מפחדת מהפסקות חשמל
כל כך נותן עוצמה
לקבל תגובה של תודה
יש בזה משהו דימיוני
אבל אחרי הכל שום דבר לא הגיוני
ואם אני לא אתן משענת
אלא רק אור
זה מחזיק ליותר זמן
ואם יש הפסקות חשמל
זה עדיין נשאר בתוכם
ואם אותי לא מבינים
זה כואב, זה כואב מבפנים
אבל אני מבינה את האי הבנה
‏ ‏‏ ‏‏‏ ‏‏ ‏זוהי מטרתי בעולם? או שגם זה לא קיים
ואולי אני כרגיל חושבת יותר מידי
וזה רק גמבה.

אין כמו סיום לא קשור.