עוד שבת בבסיס שנראית כמו נצח
שנראית כמו ערימה אינסופית של דקות
בידיי השחור, כלי קר, כלי של רצח
והדקות נמרחות אך הן לא מפסיקות.
מימיני הגדר, שגדר מפרידה היא
מפרידה בין ירוקים לבין שאר העולם
מעברה רואה אני עולם רגיל ונורמלי
אך מעל הגדר לא עובר שום סולם.
והדקות שוב הולכות והשמש לא נחה
ממשיכה לרחף לה משמאל לימין
למה לה לרחף? והתשובה היא "סתם ככה"
זו דרכו של האל, ובו אני מאמין.
מאמין בבריאה ובסיפורי אבותינו
מאמין שהכל נעשה עם סיבה
מאמין שמלמעלה הוא משגיח עלינו
ושיעשה שתגיע כבר ההחלפה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.