הליל יורד והלב חרד
לתקווה אשר תדובב
את המבקש להינחם
פן תאחר...
אם תגלוש התקווה במורד תלול
כהעלם שמש מבוקר טלול
תאבד הנפש כספינה נטרפת
מכנפי סערה מייללת.
בזעף תשתולל הרוח וסביבתה תנפץ
עד מאומה לא ייוותר,
אופקים אז יאבדו מן העין
ועבי היאוש ישחירו שמים.
"חתור, חתור פן תיפול לתהום",
כך שח ההגיון,
וממשיך: "נתיבך פלס
בין משבר למשבר".
ואני, השואף אל הפסגות, כאילן ברוח -
אשלח שורשי תקוותי בעומק - לא בעפר תחוח,
למען נפשי תגביה, כצמרתו, אל הרום
ותינצל מן התהום השחור משחור.
13/03/07 ©
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.